פס"ד בעניין ירושת ידועה בציבור

בפני תביעה לצו ירושה אחר המנוח פ.ב (להלן: " המנוח"). התובעת  טוענת שהיא זכאית לרשת את מחצית רכושו כמי שהייתה הידועה שלו בציבור. מנגד התנגדות ילדיו למתן צו הירושה במתכונתו זו  מהטעם שהגב' ר. הייתה ידידתו בלבד  ולפיכך איננה זכאית לרשת אותו. 

רקע:

• 1.      התובעת והמנוח  הכירו  בשנת 1997  באותה עת  שניהם  היו גרושים.
• 2.      למנוח שלושה ילדים מנישואיו הקודמים. ה.פ, א.פ (להלן: " המתנגדים") ו- ג.ו. המנוח גידל  את נכדתו, מ.ו, שהתגוררה עמו.
• 3.      המנוח נפטר ביום ה 22.04.2007.
• 4.      ביום ה 17.09.2007 הגישה התובעת לרשם לענייני ירושה בקשה לצו ירושה. למתן הצו התנגדו שניים מילדיו. בת נוספת לא צורפה לתביעה כמתנגדת.
• 5.      התובעת טוענת שהייתה ידועתו בציבור של המנוח. במשך כל תקופת זוגיותם לא היו לה או למנוח בני זוג אחרים. היא  נהגה לנסוע איתו לחו"ל. השניים נסעו יחד לסמינרים ממקומות   עבודתם. לשתי נסיעות לחו"ל הצטרפה גם אמה ולאחת מהן גם אחותה. השניים בילו במסעדות והמנוח נהג לשלם עבור הארוחות. היא סעדה אותו בתקופת מחלתו הקשה והתלוותה אליו למפגשים  עם רופאיו עת אובחנה מחלתו לראשונה ובהמשך לאורך הטיפול הרפואי. המנוח סמך על שיקול דעתה בקשר להחלטות הנוגעות לטיפול הרפואי. הם לא  התגוררו  ביחד משום שלה וגם למנוח היו התחייבויות כלפי בני משפחה אחרים. היא מטופלת בילדים בוגרים המתגוררים איתה וביניהם  בן נכה בשיעור  100% והורים קשישים הגרים בדירה בקומה מתחתיה ואילו המנוח היה קשור לילדיו הבוגרים וטיפל בנכדתו. השניים נהגו ללון זה אצל זו מרבית ימות השבוע. המנוח אף נהג להביא אל ביתה מצרכים שרכש ולבשל עבור שניהם ארוחות. את הרכישות המשמעותיות לביתה הייתה מבצעת בהתייעצות עם המנוח. המנוח סייע לה בשיפוץ של הבית.

לתובעת טענות בקשר להדחת עדים, אי הבאת עדים מטעם המתנגדים שלטעמה הם חיוניים  וכן טענה נגד אי צרופה של אחות המתנגדים כמתנגדת עובדה המצביעה על כך שעדותה חיונית ושיש לראות בכך ראייה הפועלת נגד המתנגדים.

המתנגדים טוענים שלמנוח היו ידידות רבות והמבקשת הייתה אחת מהן.

השניים לא ניהלו חיי משפחה  ומשק בית משותף. לשניים לא היה חשבון בנק משותף או רכוש משותף. התובעת לא השתתפה בהוצאות הנוגעות לקבורת המנוח ובמהלך השבעה ביקרה פעם אחת.

ידידיו של המנוח הכירו אותה כידידה של המנוח. המנוח נהג לבלות איתם ללא התובעת.

מי שישנה בבית המנוח הייתה הנכדה שכלל לא ראתה את התובעת. גם חבריו של המנוח נהגו לבלות איתו ללא התובעת.

ביום 7.12.06, שלושה חודשים עובר למותו, מילא המנוח בכתב ידו מסמך עבור הביטוח הלאומי לקביעת זכאות לתשלום דמי ביטוח הדדי, שם ציין  כי אין לו בת זוג.

האחות הילה לא צורפה להתנגדות מטעמי נוחות בלבד .

דיון

המסגרת הנורמטיבית:

סעיף 55 לחוק הירושה התשכ"ה-1965 מעגן את המעמד המשפטי של הידועים בציבור לעניין ירושה וזו לשונו:

" איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".

סעיף זה קובע תנאי סף להכרה בזכות הירושה של הידועים בציבור. אם עומד בן הזוג בדרישות הסעיף, יתייחס אליו המחוקק כאילו היה בן זוג לכל דבר ועניין. (ראה  דברי כב' השופט ברנזון ב- ע"א 621/69 קרול  נסים נ' קוינה יוסטר . פ"ד כד(1),617 )